גילוי מרצון – הזדמנות אחרונה (?)
רשות המסים פרסמה בימים האחרונים נוהל גילוי מרצון חדש ("הנוהל"), כמו גם הוראת ביצוע בה נקבעו הנחיות לפעולה בעבור משרדי השומה, ולידיעת הציבור.
נוהל גילוי מרצון הוא הליך שרשות המסים יזמה בתחילת העשור הקודם והוא חודש מספר פעמים, אך הסתיים באופן רשמי בשנת 2019. המטרה המרכזית לקיום ההליך בעבור ציבור הנישומים הינה קבלת חסינות מהליך פלילי באמצעות פנייה לרשות המסים, תוך דיווח על הון או הכנסות שלא דווחו לרשות המסים, והסדרת חבות המס. החידוש בנוהל הנוכחי הוא שאין אפשרות להגיש בקשה באופן אנונימי, וזאת בניגוד לנהלים הקודמים.
חשוב להדגיש, שעצם הסדרת ההון או הכנסות שלא דווחו חשובה במיוחד, שכן הימנעות מדיווח על הכנסה מהווה עבירה פלילית שיכולה להוביל לחקירת מס ואף להגשת כתב אישום וזאת בנוסף לתשלומי המס האזרחיים בתוספת קנסות, ריבית והפרשי הצמדה.
בנוהל, הבהירה רשות המסים כי הנוהל לא יחול במקרים מסוימים, למשל במקרה של הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית (למשל סחר בסמים), או כאשר כבר מתקיים הליך של חקירה סמויה כנגד אותו הנישום או בן/בת זוגו. עם זאת, במידה ולא אושרה הבקשה לניהול ההליך, בהתאם לנוהל, רשות המסים לא תעשה שימוש במידע שבבקשה לצורך הליך פלילי או אזרחי.
המקרים הנפוצים שצפויים לתפוס נפח משמעותי מהבקשות שיוגשו לרשות המסים, הינם הכנסות לא מדווחות ממסחר במטבעות דיגיטליים (מכירות או המרות), הכנסות שלא דווחו בגין כספים בחשבונות בנק של תושבי ישראל מחוץ לישראל, והכנסות שכירות שלא דווחו. עם זאת, כמובן שישנם מקרים רבים נוספים אליהם ניתן יהיה להתייחס בהליך גילוי מרצון, ולכן מומלץ להתייעץ עימנו ולקבל התייחסות לכל מקרה לגופו.
במסגרת הנוהל ניתן יהיה להגיש בקשות במערכת המקוונת, כאשר הבקשות יחולקו לשני מסלולים –
1. מסלול רגיל –אופן הטיפול בו יהיה בהסכם שומה מול משרד השומה הרלוונטי.
2. מסלול ירוק – בו יקבל המבקש אישור להגיש דוחות או דוחות מתקנים ולכלול בהם את ההכנסה נשוא הגילוי מרצון, ללא קיום הליך שומה מקיף.
להלן מספר נקודות מעניינות לגבי הנוהל החדש:
1. שומה בהעדר הסכמה – רשות המיסים יכולה להוציא שומות לפי מיטב שפיטה. קחו למשל מצב בו נישום טוען שהכנסה מסוימת היא למשל הכנסה הונית בשיעור 25% מס ורשות המיסים תטען שאותה הכנסה היא הכנסה פירותית בשיעור 50%. בנוהל החדש, בניגוד לישן, רשות המיסים יכולה להוציא שומה שתקבע כי שיעור המס הוא 50% גם ללא הסכמה של הנישום. לנישום שלא יסכים לכך, תהיה אפשרות של השגה וערעור על ההחלטה.
עם זאת, חשוב להדגיש כי החסינות הפלילית לא אמורה להיות מוסרת גם במקרה של חוסר הסכמה שכזו בין הנישום לרשות המסים.
2. קנסות – הוראת הביצוע מפרטת מקרים בהם על משרד השומה הרלוונטי להתחשב ולא להטיל קנסות. משמע, ביתר המקרים רשות המיסים צפויה להטיל קנסות על הנישומים במסלול הרגיל.
3. נאמנויות – גם נאמנויות לא מדווחות יכולות להגיש בקשה לגילוי מרצון. עניין זה יכול להיות רלוונטי במיוחד להסדרים לא מדווחים בין שותפים עסקיים (למשל, החזקת זכויות של שותף אחד בעבור השותף השני) או לנאמנויות שהחמיצו את הסדרי הנאמנויות הקודמים.
4. מקור ההון – בהוראת הביצוע מבהירה רשות המסים כי כאשר פקיד השומה השתכנע שמקור ההון שאינו מדווח לא היה חייב במס בישראל, למשל כאשר מדובר בהכנסה שהייתה מחוץ לבסיס המס בישראל כאשר הופקה, או הכנסה שככלל אינה חייבת במס כגון הורשה או מתנה, אין לחייב את ההון במס.
חשוב לציין, שיש חשיבות רבה לאופן הפנייה לרשויות המס וקיום הדיונים בנושא, שכן ישנן שאלות מהותיות רבות שעלולות להשפיע על המסלול אליו יכנס המבקש ועל גובה חבות המס. מדובר בהליך מורכב שבמקרים רבים מצריך הבנה עמוקה בחוקי המס. הליך זה הוא כמובן גם רגיש ביותר במיוחד בשל הפן הפלילי בו.
תוקפו של הנוהל הנוכחי הוא עד ליום 31/8/2026, ולאחר תאריך זה לא ניתן יהיה להגיש יותר בקשות.
נציין כי למשרדנו ניסיון עשיר בטיפול בהליך גילוי מרצון מול רשות המיסים, אשר חוסה תחת חיסיון עורך דין – לקוח. הליך כזה דורש הכנה ממושכת עד להגשת הפניה, ועל-כן אנו ממליצים ללקוחות אשר העניין רלוונטי לגביהם לקבל ייעוץ סמוך ככל שניתן לפרסום הנוהל.
לקבלת ייעוץ בנושא ניתן לפנות לעו"ד (רו"ח) דורון אלמקייס או לעו"ד (רו"ח) ארז חגי ממשרדנו.
הצטרפו לניוזלטר שלנו