האם נדרש לזקוף שווי למומחים זרים בגין מימון טיסות לצורך ביקורי מולדת ובגין מימון הוצאות לינה בישראל?
בהתעלם מאירועי ה 19‐COVID") קורונה") אשר טלטלו את העולם במובנים רבים ושונים, בעידן הגלובלי קיים צורך לחברות וארגונים עסקיים רבים לנייד עובדים זרים לישראל לביצוע תפקידים שונים המצריכים ידע או מומחיות ייחודית, בין אם מדובר בתפקידים ארוכי טווח ובין אם לצורך פרוייקטים זמניים וחולפים.
היות והמומחים הזרים נדרשים לעזוב את ביתם, משפחתם ומולדתם לצרכי עבודתם, המעסיק נדרש לספק למומחים הזרים תנאים בסיסים לצורך מילוי תפקידם באופן תקין ושימורם בישראל לפרקי זמן ארוכים. מקובל לממן למומחי החוץ מספר טיסות בשנה לצורך ביקורי מולדת וכן מימון עלויות לינה בישראל לאורך תקופת שהותם. במצב זה, נשאלת השאלה האם מימון הוצאות אלו בידי המעסיק מהווה טובת הנאה לעובד אשר תסווג כהכנסת עבודה במשכורתם של המומחים הזרים.
תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושבי חוץ), התשל"ט‐1979 קובעות כי מומחה חוץ זכאי לנכות מהכנסתו את סכום ההוצאות שהוציא על לינה בישראל, ובלבד שלא תידרש הוצאה העולה על תקופה של 12 חודשים. יחד עם זאת, תקנות הניכויים למומחה חוץ אינן מתייחסות להוצאות לינה בישראל בגין תקופה העולה על 12 חודשים ואינן מתייחסות להוצאות בגין טיסות לביקורי מולדת, כך שיש לבחון האם נדרש לזקוף שווי בגין הוצאות אלו בהתאם להוראות הפקודה והפסיקה.
בפסיקות שונות של בתי המשפט, אשר בחנו האם תשלומים שונים מהווים טובת הנאה לעובד, נפסק כי יש להבחין בין הוצאה שאינה אלא הכנסה מוסווית, לבין הוצאה שכולה או עיקרה הינה לצורך התפקיד. ככל שיישום המבחן מוביל למסקנה כי בנסיבות העניין החברה הינה הנהנית העיקרית ואין לעובדים הנאה ניכרת, הרי שאין לסווג את ההוצאה כהכנסת עבודה במשכורתם של העובדים.
אנו סבורים כי מאחר ותרומתם של המומחים הזרים המוזמנים לישראל הינה חיונית והכרחית לתועלתו של המעסיק הישראלי, הרי שמימון הטיסות לחו"ל ומימון הוצאות הלינה בישראל הינו אינטרס עסקי מובהק של המעסיק, וגובר על כל הנאה אגבית שנוצרת למומחים ממימון הוצאות אלו, ככל שנוצרה כזו.
בנסיבות אלו, לדעתנו, לא רק שלא מתקיימת טובת הנאה כלשהי למומחים הזרים, אלא שחלה הרעה ברווחתם האישית לעומת מצבם טרם ההגעה לארץ, היות וממצב בו הם שהו באופן קבוע עם משפחותיהם בבית בו הם רגילים לגור, הם נאלצים להתנתק מהסביבה הקרובה והמוכרת ולעבור בגפם לסביבה זרה לתקופה ממושכת. היינו, הטיסות לחו"ל לא נועדו לשפר את מצבם של המומחים אלא נועדו לצמצם את הפגיעה המשמעותית במצבם כתוצאה מהריחוק מהמשפחה ומולדתם.
לעניין מימון הוצאות הלינה בישראל, אנו סבורים כי תקנות הניכויים למומחה חוץ אינן יוצרות הסדר שלילי לגבי השאלה האם נדרש לזקוף שווי למומחים זרים כאשר מימון עלויות הלינה הינו לתקופה העולה על 12 חודשים, ויש לבחון שאלה זו בהתאם לעובדות ונסיבות המקרה. משרדנו נתקל במספר מקרים בהם הוא סבר כי לא נדרש לזקוף שווי למומחים הזרים בגין עלויות לינה עבור תקופה העולה על 12 חודשים*.
לפרטים נוספים ניתן לפנות אל עו"ד (רו"ח) שחר שטראוס או אל עו"ד שירן פולישוק ממשרדנו.
מטרת מזכר זה הינה להביא לידיעתכם מידע כללי בנושאים שונים. הוראות החוק והפסיקה עצמן מורכבות יותר. בהתאם, אין ליישם את האמור במזכר זה מבלי להיוועץ בגורם המקצועי המתאים במשרדנו.
*ישנן פסיקות סותרות של בתי המשפט המחוזיים בכל הקשור לזקיפת שווי לעובדים זרים בגין מימון עלויות לינה בישראל על ידי המעסיק.
הצטרפו לניוזלטר שלנו