חלוקת דיבידנד כפויה על חברות עסקיות – סעיף 77 לפקודה
במסגרת חוק התקציב לשנים 2017-2018 תוקן בין היתר סעיף 77 לפקודה, אשר מקנה למנהל רשות המסים את הסמכות להורות על חלוקת דיבידנד בנסיבות מסוימות. הסעיף מהווה חריג למודל המיסוי הדו-שלבי הנהוג בישראל, על פיו על הכנסות של חברה חל מס בשיעור מופחת במועד הפקת ההכנסה, ומס נוסף חל במועד חלוקת רווחי החברה לבעלי מניותיה כדיבידנד.
סעיף 77 לפקודה, בנוסחו כיום, מאפשר למנהל רשות המסים לכפות על חברות, בתנאים מסוימים שנקבעו בסעיף, לראות ברווחי החברות כאילו חולקו כדיבידנד לצרכי מיסוי, ולחייב את החברה ו/או בעלי מניותיה לשלם מס בגין חלוקת הדיבידנד הכפוי.
על מנת שהמנהל יחיל את סעיף 77 על חברה, נדרש שיתקיימו כל התנאים הבאים: 1. מדובר בחברה בבעלות מספר מצומצם של בעלי מניות ("חברת מעטים"); 2. החברה לא חילקה 50% מרווחיה במשך 5 שנים לאחר תום שנת המס; 3. סך הרווחים הצבורים של החברה עולים על 5 מיליון ₪; 4. חלוקת הרווחים על ידי המנהל לא תזיק לעסקי החברה; 5. המנהל התייעץ עם ועדה המונה 3 נציגי ציבור ו- 2 נציגי רשות המסים; 6. סך הרווחים הצבורים של החברה לאחר חלוקת הדיבידנד הכפויה לא יפחתו מ 3 מיליון ₪, לשנה בה הופקו הרווחים ולתום שנת המס שקדמה להחלטת המנהל.
טרם החלטת המנהל, לחברה קיימת זכות להשמיע את טיעוניה, הן בפני מנהל רשות המסים והן בפני הוועדה המייעצת. ככל שמתקבלת החלטה על ידי מנהל רשות המסים ליישם את הסעיף, קיימת לחברה הזכות להגיש השגה על החלטת המנהל בפני פקיד השומה ולאחר מכן להגיש ערעור בפני בית המשפט.
בשנים הראשונות שבסמוך לחקיקת הסעיף נעשה בו שימוש מצומצם מאוד, ועיקר השימוש נעשה על ידי פקידי השומה אשר "עודדו" חברות לחלק דיבידנד במסגרת הסכמי שומה, תוך ציון כי אי הסכמת החברות עם עמדת פקיד השומה יגרור את העברתן לדיון בוועדה.
לאחרונה חזר הסעיף למודעות, לאור הצהרות של רשות המסים לכנס את הוועדה וליישם את הסעיף ביתר שאת, כאחד מהאמצעים להתמודד עם הגרעון הצפוי בתקציב המדינה.
חשוב להדגיש כי במסגרת דיונים שנערכו בוועדת הכספים על יישום סעיף 77 לפקודה, הבהיר נציג רשות המסים לוועדה כי הרשות תפעיל את סמכותה מכוח סעיף 77 לפקודה רק במקרים מצומצמים מאוד ולגבי חברות שאותרו ככאלה שאין להן פעילות עסקית ממשית ו"שיושבות על מזומנים".
יובהר כי לאור ההיסטוריה החקיקתית של הסעיף ומפרוטוקולי ועדת הכספים עולה מפורשות כי אין להחיל את סעיף 77 לפקודה על חברות עם פעילות עסקית. משרדנו סבור כי חברות שמקבלות פניות כאמור אינן נדרשות לחלק דיבידנד כלל, אשר אינו בהתאם לרצונם של בעלי המניות וההנהלה. מדובר, לטעמנו, בחריגה מסמכות או באי-הבנה של פקידי שומה ביחס למגבלות שהטיל המחוקק בחקיקת סעיף 77. בעוד הסמכות שנקבעה בסעיף 77 היא מרחיקת לכת, היא גם מגדירה במדויק את "גבולות הגזרה" עבור רשות המסים בכל הנוגע לחלוקה כפויה של דיבידנדים. ניסיון לכפות חלוקת דיבידנד מעבר לגבולות גזרה אלו אינו תקין ולדעתנו הסיכוי למנוע את רוע הגזרה גבוה יחסית.
לפרטים נוספים ניתן לפנות אל עו"ד (רו"ח) שחר שטראוס ממשרדנו.
מטרת מזכר זה הינה להביא לידיעתכם מידע כללי בנושאים שונים. הוראות החוק עצמן מורכבות יותר וכוללות חריגים נוספים. בהתאם, אין ליישם את האמור במזכר זה מבלי להיוועץ בגורם המקצועי המתאים במשרדנו.
הצטרפו לניוזלטר שלנו