ניכוי הוצאות הנפקה שלא יצאה לפועל
במהלך השנה האחרונה החליטו חברות ישראליות רבות לבטל את תהליך הנפקת מניותיהן בבורסה, אותו החלו במטרה לגייס הון מהציבור. הסיבה העיקרית לקבלת ההחלטה שלא להשלים את הליך ההנפקה נובעת מהירידות החדות בשווקים אשר השפיעו על השווי של חברות רבות. במסגרת הליך ההנפקה, החברות נדרשו להוצאות רבות, כגון: תשלום לחתמים, עו"ד ורו"ח, בהיקף של מיליוני שקלים.
מקובל לראות בעלויות ההנפקה כהוצאות הוניות שאינן מוכרות כהוצאה לצרכי מס, בכפוף לשני חריגים: 1. חברות תעשייתיות (לרבות חברות הייטק) רשאיות להפחית את עלויות ההנפקה לצרכי מס בשלושה שיעורים שנתיים שווים; 2. במסגרת הוראת שעה לשנים 2018-2020 שהתירה לכל החברות שהנפיקו מניות בבורסה בישראל (אף אם הן לא תעשייתיות) להפחית את מלוא עלויות ההנפקה בשנה בה בוצעה ההנפקה.
הסיבה שהוראות הפקודה רואות בהוצאות הנפקת מניות כהוצאות הוניות היא משום שההנפקה נועדה ליצור מקור הוני חדש שיניב יתרון כלכלי בעתיד, ועל כן לא ניתן ליחס את ההוצאות לשנות מס מסוימות. עם זאת, נשאלת השאלה האם הוראות הפקודה מאפשרות לנכות לצרכי מס את הוצאות ההנפקה לאחר שהוחלט שלא להוציא את ההנפקה לפועל, שכן במקרים אלו לא התרחש שינוי במבנה ההון של החברה.
מפסיקת בתי המשפט שדנו בהוצאות הוניות, עולה כי אלו יותרו בניכוי בשנה בה חדלו להניב לנישום יתרון מתמיד.
כך למשל, פסיקת בית המשפט העליון בעניין פי גלילות, קבעה כי הוצאות בגין סקירות שונות שביצעה החברה לצורך עסקה לרכישת נכס הוני שלא יצאה לפועל, יותרו בניכוי בשנה השוטפת, שכן לא מעוגן עוד בהוצאה כל רכיב של יתרון לעתיד. ובענייננו, הגם שהוצאות ההנפקה נועדו ליצור מקור הוני שיניב יתרון כלכלי לחברה מעבר לשנת המס בה הוצאו, הרי שבנקודת הזמן בה התקבלה ההחלטה שלא להוציא את ההנפקה לפועל, לא מעוגן עוד בהוצאה כל רכיב של יתרון מתמיד לחברה.
דוגמה נוספת ניתן למצוא בפס"ד צינומנטל, שם נאמר כי יש מקום להתיר הוצאות להנפקת מניות במועד בו המבנה ההוני שנוצר בעקבות ההנפקה חדל מלהתקיים, אם בעקבות פירוק החברה ואם בעקבות שינוי אחר המאיין את המבנה האמור. כאמור, במקרים בהם ההנפקה לא יצאה לפועל, הוצאות ההנפקה לא הביאו לבסוף לשינוי במבנה ההון של החברה. על כן, אם ניתן להתיר בניכוי הוצאות הנפקה שהובילו לשינוי במבנה ההון של החברה במועד בו מבנה ההון חזר לקדמותו (למשל, לאחר פירוק החברה או לאחר רכישה עצמית של המניות), ברי כי ניתן להתיר בניכוי גם הוצאות הנפקה שלא הובילו לבסוף לכלל שינוי במבנה ההון של החברה (למשל, לאחר קבלת החלטה שלא להוציא את ההנפקה לפועל).
פרשנות לפיה החברה רשאית לנכות את עלויות ההנפקה במצבים בהם ההנפקה לא יצאה לפועל, משתלבת עם תכלית הפקודה למסות את הכנסתו האמיתית של הנישום, וכן תואמת לכללי החשבונאות שם הוצאות הנפקה שאינה יוצאת לפועל, ירשמו כהוצאה בדוח רווח והפסד בשנה השוטפת.
לפרטים נוספים ניתן לפנות אל עו"ד (רו"ח) שחר שטראוס או אל עו"ד שירן פולישוק ממשרדנו.
הצטרפו לניוזלטר שלנו