ניכוי הוצאות ריבית והפרשי הצמדה בגין חוב מס
בית המשפט העליון קבע בפס"ד נקיד ופס"ד פלזנשטיין, אשר ניתנו בשנים 1960 ו‐1991 בהתאמה, כי היות ותשלומי מס של נישום אינם מהווים הוצאה המותרת בניכוי, יש לראות אף בתשלומי הוצאות ריבית והפרשי הצמדה בגין חוב המס כהוצאה שאינה ניתנת לניכוי, בהתאם לדוקטרינה של "הטפל הולך אחר העיקר" כאשר לגישת בית המשפט העיקר הינו חוב המס והטפל הינו הריבית וה"ה בגין חוב המס. אף שטרם פורסם פסק דין המשנה את ההלכות שנקבעו בנקיד ופלזנשטיין, ניתן לדעתנו ללמוד מפסקי דין מאוחרים יותר של בית המשפט העליון, אשר דנו בנושאים משיקים, כי ייתכן ובחינה משפטית עכשווית של ההלכה שנקבעה בנקיד ופלזנשטיין תוביל למסקנה כי ניתן להכיר בהוצאות ריבית וה"ה בגין חוב מס, ונפרט בקצרה.
בפס"ד הד קריות של בית המשפט העליון, סבר כבוד השופט אהרן ברק, כי יש להתיר הוצאות בגין חוב מס ניכויים של החברה, היות ואי התרת ההוצאות תוביל לכפל מס: מחד גיסא, מיסוי ההכנסות בחברה שנבעו משימוש בכספים שלא הועברו לרשות המסים, ומאידך גיסא, אי התרת ההוצאות שנוצרו לחברה לצורך הפקת אותן הכנסות. בנוסף, כבוד השופט ברק קבע כי אין לראות בהוצאות הריבית וה"ה בגין חוב המסכהוצאות בעלות אופי עונשי.
בפס"ד שריג אלקטריק שניתן על ידי בית המשפט העליון בשנת 2011 ,ודן אף הוא בהתרת הוצאות ריבית וה"ה בגין חוב מס ניכויים, נקבע על ידי השופטים כי ככלל יש להעדיף פרשנות החותרת למיסוי הכנסתו האמיתית של הנישום, וכי אין לקבל היום גישה גורפת השוללת הכרה בהוצאות ריבית וה"ה בגין חוב מס.
על אף כי פסקי הדין הד קריות ושריג אלקטריק עסקו בהוצאות ריבית וה"ה אשר נבעו מחוב מס ניכויים, אשר קרן המס שם הייתה ניתנת לניכוי, ניתן לדעתנו להשליך מאמירותיו הרחבות של בית המשפט גם למקרים בהם קרן מס איננה מותרת בניכוי, כגון: ריבית וה"ה אשר מתווספים לחוב מס כתוצאה מדיון שומות.
בנוסף, בפס"ד פי גלילות נקבע כי יש לשאוף להשגת שקילות כלכלית. כך שלדעתנו, מקום בו מתקיימת "שקילות כלכלית" בין נטילת הלוואות לצרכי פעילותן העסקית של החברות ושימוש במקורותיהן העצמיים לתשלום חוב המס, ובין הסיטואציה ההפוכה, אזי יש לדעתנו לייחס את הוצאות הריבית וה"ה לפעילות העסקית השוטפת, גם אם אלו הוצאו אגב הלוואות שניטלו לתשלום המס או לתשלום חוב מס שנוצר אגב דיוני שומה.
יוער כי, לדעתנו אין בסעיף 9)24 (לפקודה, הקובע פטור ממס על הכנסות ריבית וה"ה בגין מס ששולם ביתר, בהתקיים תנאים שנקבעו בסעיף, בכדי לשלול את טענתנו כי במצב ההפוך (תשלום מס בחסר) ניתן לנכות את הוצאות הריבית וה"ה.
נציין כי, למיטב ידיעתנו, עמדת רשות המסים כיום מאמצת באופן גורף את פסקי הדין נקיד ופלזנשטיין, על אף כי עברו עשרות שנים מאז פרסומם, ולמרות התמורות שחלו מאז בפסיקות בית המשפט, כפי שבאו לידי ביטוי בפסקי הדין בעניין הד קריות, שריג אלקטריק ופי גלילות.
לפרטים נוספים ניתן לפנות אל עו"ד (רו"ח) שחר שטראוס או אל עו"ד שירן פולישוק ממשרדנו.
מטרת מזכר זה הינה להביא לידיעתכם מידע כללי בנושאים שונים. הוראות החוק עצמן מורכבות יותר וכוללות חריגים נוספים. בהתאם, אין ליישם את האמור במזכר זה מבלי להיוועץ בגורם המקצועי המתאים במשרדנו.
הצטרפו לניוזלטר שלנו