פסק דין בר רפאלי – תובנות ומסקנות
בחוזר זה נעלה מספר תובנות ומסקנות מפסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בעניין בר רפאלי אשר צו איסור הפרסום בגינו הוסר לפני כשבוע ימים.
עובדות פסק הדין והשאלה שבמחלוקת:
1 .המערערת, הדוגמנית המפורסמת בר רפאלי (להלן: "רפאלי"), טענה כי היא תושבת חוץ בשנות המס 2009 2010 ועל כן אינה חייבת במס בישראל על הכנסותיה אשר הופקו מחוץ לישראל בשנים אלה. מנגד, טען פקיד השומה, כי ההיפך הוא הנכון וכי רפאלי הינה תושבת ישראל באותן שנים ועל כן חייבת במס בישראל על הכנסותיה אשר הופקו בישראל ומחוצה לה.
2 .מירב הכנסותיה של רפאלי בשנות המס נשוא הדיון נרשמו בחברה אשר התאגדה בקפריסין (להלן:"החברה הקפריסאית") ונמצאת בבעלותה המלאה.
3 .לגבי שנות המס 2005 2007 נחתם בין רפאלי ובין פקיד השומה הסכם שומה (להלן: "ההסכם") בגינו שילמה רפאלי את מלוא המס לשנים אלו כתושבת ישראל, הכנסותיה לשנת המס 2007 הוקדמו וייוחסו כהכנסה החייבת בשנת המס 2006 .זאת ועוד, דיווחיה של רפאלי לצורכי מס לשנת 2007 ,כתושבת חוץ, אושרו כפי שהוגשו ודיווחיה לצורכי מס לשנת 2008 ,כתושבת חוץ כאמור, התיישנו מבלי שטופלו על ידי פקיד השומה.
תובנות ומסקנות:
שאלת התושבות – בית המשפט המחוזי הכריע כי רפאלי הינה תושבת ישראל בשנות המס שבדיון, וזאת מהטעמים הבאים:
בשנת המס 2009 מתקיימת חזקת הימים לגבי שהותה של רפאלי בישראל (שהתה 185 ימים בישראל ולכן מתקיימת חזקת הימים הראשונה) ועל כן הינה תושבת ישראל באותה שנת מס.
בשנת המס 2010 לא מתקיימת חזקת הימים לגבי שהותה של רפאלי בישראל (שהתה 131 ימים בישראל באותה שנה וחסר יום אחד כדי לקיים את חזקת הימים השנייה של 425 ימים במצטבר עלפני 3 שנות מס), אולם בית המשפט מכריע כי גם בשנה זו היא תושבת ישראל לאור קביעתו כי מרכז חייה היה בישראל בשנה זו.
רפאלי לא הפכה לתושבת לצורכי מס במדינה אחרת ומשום כך הנטל הרובץ על כתפיה לשכנע כי אינה תושבת ישראל הינו נטל כבד יותר.
שתי הדירות אשר עמדו לרשותה של רפאלי בישראל (בית הוריה ודירה במגדל YOO) מהווים בית קבע בישראל ואילו לגבי הבית בו התגוררה בארה"ב (ביתו של בן זוגה, השחקן ההוליוודי ליאונרדו דיקפריו) לא העמידה תשתית ראייתית מספקת כדי להגדירו כבית קבע מחוץ לישראל. קשריה המשפחתיים והחברתיים של רפאלי נשארו נטועים בישראל וזאת חרף מערכת היחסית הזוגית שניהלה עם דיקפריו.
מכלל הטעמים האמורים לעיל, נראה כי בית המשפט מייחס חשיבות מכרעת לשאלה האם משולם מס במדינה אחרת וכן למישור הראייתי הספציפי להוכחת תושבות מחוץ לישראל.
בנוסף, יש לשים לב כי בית המשפט כלל לא נזדקק למבחן מרכז החיים לגבי שנת 2009 ופטר את שאלת התושבות בשנה זו בכך שחזקת הימים הראשונה (מעל 183 ימים בשנת המס בישראל) התקיימה וכי חזקה זו לא נסתרה. בעוד שלגבי שנת 2010 ,שנה בה חזקת הימים הראשונה והשנייה לא התקיימו, נזקק בית המשפט למבחן מרכז החיים על מנת לקבוע כי רפאלי תושבת ישראל בשנה זו.
ההתייחסות לחברה הקפריסאית – קיים פער לא מוסבר בפסק הדין לגבי האופן בו מוסו הכנסותיה של רפאלי. מצד אחד קבע בית המשפט כי רוב הכנסותיה של רפאלי מחוץ לישראל הופקו באמצעות החברה הקפריסאית ואולם מצד שני נראה כי חבות המס של רפאלי נקבעה כאילו ההכנסות האמורות של החברה הקפריסאית הופקו עלידה באופן אישי. למעט קביעה לא מפורטת לפיה, השליטה והניהול בחברה הקפריסאית מתבצעים מישראל, לא פירט בית המשפט כיצד הרים למעשה את מסך ההתאגדות מעל החברה הקפריסאית וייחס את הכנסותיה לרפאלי באופן אישי.
מעמדו של ההסכם – בין רפאלי ובין פקיד השומה נחתם ההסכם אשר על פניו נראה כי שני הצדדים ראו בו כהסכם ניתוק תושבות – רפאלי, מכיוון ששילמה מס מלא ואף הקדימה את הכנסותיה משנת 2007 לשנת 2006 ,ופקיד השומה, מכיוון שלא טיפל בשנת 2008 והניח לשנה זו להתיישן (דבר שאינו מקובל בתיקים בולטים). על אף הסכמה שבשתיקה זו, בית המשפט פירש את ההסכם על פי כתבו ולשונו ולא לפי מה שנשקף ממנו ואף מוסיף כי דעתו אינה נוחה כלל ועיקר מהסכם השומה, מהאופן שבו נערך, מההתנהלות שהייתה בקשר אליו ומכך שכל צד לו יכול היה לפרש את ההסכם באופן הנוח לו בלי שקיימת הסכמה ממשית למשמעותו המלאה והשלמה. בנוסף, בית המשפט קבע כי רפאלי לא הוכיחה כי שינתה את מצבה בעקבות ההסכם ולכן לא קיבל את טענת ההסתמכות לה טענה.
לסיכום, פסק הדין בעניין רפאלי ממשיך את הקו המחמיר בו החלו לנקוט בתי המשפט בנושאי תושבות בקובעו כי רפאלי הינה תושבת ישראל מקום בו חזקת הימים כלל לא מתקיימת תוך מתן דגש לחשיבותו של תשלום מס במדינה אחרת כפרמטר מכריע בבחינת תושבות של יחיד, דבר אשר כלל אינו מוזכר בלשון החוק.
לפרטים נוספים ניתן לפנות אל עו"ד יאיר בנימיני או אל עו"ד (רו"ח) דורון אלמקייס ממשרדנו.
מטרת מזכר זה הינה להביא לידיעתכם מידע כללי בנושאים שונים. הוראות החוק עצמן מורכבות יותר וכוללות חריגים נוספים. בהתאם, אין ליישם את האמור במזכר זה מבלי להיוועץ בגורם המקצועי המתאים במשרדנו.
הצטרפו לניוזלטר שלנו