הנדון: תזכירי חוק חדשים – הרחבת היקף המיסוי על חברות ארנק, מיסוי רווחים לא מחולקים והגדלת שיעור מס היסף על הכנסות הוניות
בשבוע שעבר פורסמו שני תזכירי חוק חדשים אשר נועדו, בין היתר, להרחיב את תחולת סעיף 62א (סעיף מיסוי בנושא חברות ארנק) כך שיכלול מגוון רחב יותר של חברות, וכן להוסיף סעיף מיסוי חדש (לצד סעיף 77 הקיים) שיחול על חברות בעלות רווחים צבורים.
החקיקה המקורית אשר ביקשה להתמודד עם הקושי הנובע מסוגיית הרווחים הלא מחולקים וניצול הפעילות באמצעות חברה לצורך הפחתת שיעור המס, נוספה בשנת 2017, בתיקון מס' 235 לפקודת מס הכנסה, במסגרתו נוספו סעיף 62א' לפקודה, הדן בהטלת מס שולי על בעל מניות הפועל באמצעות החברה כשכיר או כבעל משלח היד בפועל, וכן סעיף 77 לפקודה, אשר קבע מנגנון לכפיית חלוקת רווחים שנצברו בחברה, ואשר אינם משמשים את החברה לקיומה ולפיתוחה. הסדרים אלו מהווים חריג למודל המיסוי הדו-שלבי הנהוג בישראל, על פיו על הכנסות של חברה חל מס בשיעור מופחת במועד הפקת ההכנסה, ומס נוסף במועד חלוקת רווחי החברה לבעלי מניותיה כדיבידנד.
חברות ארנק
במסגרת תזכיר החוק, מוצע להרחיב את תחולת סעיף 62א לפקודה כך שיכלול גם חברות מעטים עסקיות להן שיעור רווחיות גבוה מהרגיל, אשר נובע בעיקר ממשלח ידם או פעילותם של בעלי מניותיה. במקרים אלו, בעל מניות המהותי הפעיל בחברות אלו יחויב במס הכנסה שולי על חלקו בהכנסה החייבת של החברה העולה על שיעור של 25% מההכנסה האמורה, כאשר הסכום האמור יופחת ככל ששיעור הרווחיות של החברה עולה עד למחיקתו בשיעור רווחיות של 100%.
בנוסף, ההחרגה אשר הייתה עד כה מתחולת חברות ארנק לגבי בעלי מניות מהותיים (החזקה של 10% ומעלה) או שותפים בשותפות תצומצם משמעותית ותכלול רק בעלי שליטה בשיעור של 50% ומעלה. כמו כן, ההחרגה תחול רק לגבי נושאי משרה הפועלים באמצעות חברה ולא תחול לגבי שכירים הפועלים באמצעות חברה.
מיסוי רווחים לא מחולקים
לאור הקושי ביישום סעיף 77 לפקודה באופן יעיל, בין היתר, מאחר והסעיף מחייב בחינה פרטית של מצבה העסקי של כל חברה לצורך הפעלתו, הוצע במסגרת תיקוני החקיקה להוסיף מודל שיתמרץ חלוקה של רווחים צבורים שאינם משמשים במישרין את הפעילות של החברה, כך שיוטל מס חדש בגובה 2% בכל שנה, על רווחים מעל ריצפה מסוימת, אשר תהווה "כרית ביטחון".
תזכיר החוק אף קובע כי התחולה תהיה גם על רווחים אשר נצברו בחברות עד יום התחילה (1.1.2025) וטרם חולקו, כלומר הצעת החוק היא בעלת מאפיינים רטרואקטיביים. לאור זאת, נקבעה בתזכיר גם הוראת שעה המגדילה את כרית הביטחון האמורה לתקופה שבין שנה לארבע שנים וזאת בהתאם לשיעור חלוקת דיבידנד בשנת 2025 מתוך כלל הרווחים הצבורים עד ליום התחילה.
נדגיש כי בניגוד לפרסומים קודמים, תזכיר החוק אינו כולל הוראת שעה לחלוקת דיבידנד בשיעור מס מוטב.
הגדלת שיעור מס היסף על הכנסות הוניות
במסגרת תזכיר חוק נפרד, מוצע להטיל מס נוסף על הכנסות גבוהות ממקורות הוניים, כגון דיבידנד, ריבית, רווחי הון וכו'. כיום, יחיד מחויב במס נוסף בשיעור של 3% על הכנסתו החייבת (להלן: "מס יסף"), מכל מקורות ההכנסה החייבת, העולה על תקרת הסכום הקבועה בסעיף (בשנת 2024 כ- 721,560 ₪) (להלן: "תקרת ההכנסה"), זאת בנוסף למס ההכנסה הרגיל שחל על כלל הכנסתו החייבת. במסגרת תזכיר החוק, מוצע להטיל מס נוסף על יחידים שהכנסתם החייבת ממקורות הוניים בלבד עולה על תקרת ההכנסה. יחידים אלו, ישלמו מס נוסף בגובה 2% על ההכנסה החייבת ההונית העולה על תקרת ההכנסה, זאת בנוסף למס היסף ומס ההכנסה הרגיל ששולמו עד היום.
יודגש כי בשלב זה מדובר בתזכירי חוק בלבד, אשר נתונים לשינויים ותיקונים נוספים טרם גיבושם לכדי הצעת חוק סופית.
לפרטים נוספים ניתן לפנות אל עו"ד (רו"ח) דורון אלמקייס ממשרדנו.
מטרת מזכר זה הינה להביא לידיעתכם מידע כללי בנושאים שונים. הוראות החוק עצמן מורכבות יותר וכוללות חריגים נוספים. בהתאם, אין ליישם את האמור במזכר זה מבלי להיוועץ בגורם המקצועי המתאים במשרדנו.
הצטרפו לניוזלטר שלנו